<h1>ראבי"ה סימן פ"ט</h1>
<h2>דף ל:</h2>
ר' חייא [בר אבא] צלי והדר צלי א"ל ר' זעירא מאי טעמא אילימא משום דלא וכו' והא אמר ר' אלעזר לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוון את לבו יתפלל, פי' אם יכול לכוון לבו לכל הפחות בברכת אבות יתפלל אי נמי בהודאה, והכי מוכח בסוף פ' אין עומדין [ל"ד ב'], ואם לאו אל יתפלל וכו'. ומכל מקום שמעינן מיניה שאם לא כוון הדר מצלי, אלא [שצריך] להמתין עד שתחונן עליו דעתו, כדאמרינן בסמוך כמה ישהה בין תפלה לתפלה רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שתחונן דעתו עליו, וחד אמר כדי שתחולל דעתו עליו, ובירושלמי [פ"ד ה"ו] מפרש שבכדי הילוך ד' אמות צריך לשהות בין יוצר למוסף. וכן הדין בטעה שחוזר ומתפלל כמו בין יוצר למוסף. ולהכי תיקנו שפותח באשרי יושבי בנתיים, וכן ביום הכפורים מפטירים בנתיים.
